שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אקטיש

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של מר זיו כהן, שעה בה בוטחה בביטוח מקיף על ידי התובעת, בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.12.09, בצומת היציאה הדרומית מנהרייה (להלן: "התאונה").

2.הרכב המבטוח על ידי התבועת הינו מכונית מסוג מזדה לנטיס מספר רישוי 6641835 מר זיו כהן נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

הנתבע הינו הבעלים של מונית מספר רישוי 6430525 (להלן: "רכב הנתבע") במונית נהג בעת התרחשותה תאונה מר סלמאן מרזוק.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי מכונית הנתבע פגעה במכונית התובע מאחור. התאונה ארעה בצמות היציאה מנהרייה כאשר מכונית התובע נוסעת ראשונה וגולשת לתוך הצומת, לצורך פניה ימינה. מונית הנתבע נסעה אחריה ופגעה בה מאחור.

4.התהציר העדותה ראשית מטעמו מעיד מר סלמאן מרזוק סעיף 4-

"אני מצהיר כי התאונה מבחינתי הייתה בלתי נמנעת, וכי היא נגרמה באשמתו הבלעדית של נהג הרכב, שעצר בפתאומיות בכביש, ואני פשוט לא הספקתי לבלום."

בעדותו בבית המשפט הדברים מתבהרים ותואמים למעשה את עדותו של מר זיו כהן.

מר בלמאן מרזוק מעיד-

"ביציאה לא הייתה כמעט תנועה, לנ=ני נסעה מאזדהלנטיס, לאט לאט בנתיב של שילוב... הלנטיס מתקדמת לאט לא(ט) ואני נוסע אחרי. האוטו של הלנטיס חצי כמעט בנתיב. חשבתי שהיא לגמרי בחוץ, יצאה ופתאום אני רואה שהיא לפניי. נתתי דחיפה קטנה..."

(פרוטוקול עמ' 3 ש' 4-7)

4.מן האמור לעיל עולה כי נהג מכונית הנתבע נושא באחריות להתרחשותה של התאונה. אין עצירת פתאום, יש פניה שמאלה להשתלבות בנועה. הנהג גם מאשר בחקירתו הנגדית כי יש תמרו "תן זוכת קדימה", כלומר, התקדמות ועצירה היא התנועה הרגילה והנדרשת במקרה זה. אין עצירת פתאום.

5.הנתבע טוען כי לא היה כל נזק במכונית התובעת ואם היה נזק אזי מדובר בנזק קל.

6.עינתיב תמונות פהגיעה. אכן ממבט ראשון לעין בלתי מקצועית רקשה לבין כיצד פגיעה מסוג זה גורמת לנשק בשעור של כמעט 10,000 ₪. אולם, חוות דעת השמאי מפרטטת את הנזקים הפנימים והחיצונים שנגרמו לתא המטען ולחלק האחרוי שלה רכב. דוהמב עיני כי אכן דמובר בנזק אשר ממבט חיצוני תחילה נראה קקל ערך ולכן חש כך הנתבע.

7.אבקש להוסיף כי איני מוצאת כי השאלה האם פונו הנוסעים ברכב התובעת לטיפול רפואי אם לאו יש בה כדי השפיע על בחינת היקף הנזק במקרה זה.

8.הנתבע טוען כי הפגיעה הייתה במהירות כה נמוכה שלא הגיוני נזק בשעור שכזה. איני סמכימה. ראשית גם בניסעה במהירות נמוכה יכול להגרם נזק. שנית, נהג הנתבע העיד כי חשב כי מכוניתה תבועת כבר החלה לנסוע לצתוך הצומת כלומר הוא חשב כי תמה ההתקדמות האיטית קדימה, סביר הוא כי האיץ.

9.הנני מאמצת את חוות דעת השמאי מטעם התובעת על פיה הנזק למכונית הינו בסך של 12,382 ₪ ואחר ניכוי ההשתתפות העצמית של הנהג סך של 9,833 ₪.

10.הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתבועת סך של 9,833 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורייבת כחקו מיום הגשת התביעה 6.4.11 ועד היום.

כמו כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,800 ₪ הוצאות משפט.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיהום עוד התשלום המלא בפועל.